ד. המחזת מעמדות דרמטיים

132 פרק שישי כאמור, בדרך כלל הסתפק סולימן בהענקת לבוש פייטני לדבריהן של דמויות מקראיות . כך הוא מתאר את דבריו של משה לה' 'הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים' ( שמ' ו, יב ) : שְׁלִיחוּת אֵין בְּמַעֲנַיי שָׁלִיחַאֵיךְ אֶהְיֶה לַהֲמוֹנַיי וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִ [ פְנֵי ] יְיָ ( יד, 40 – 42 ) ובדבריו אין תוספת משמעותית למידע שמוסר הפסוק המקראי . בדומה לכך מצאנו בגוף היוצר לחוקת : פֵּירוֹתֶיךָ לֹא נְעוֹלֵל צַעַד מְסִלָּה נַעֲלֶה זָקֵן וְעוֹלֵל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ( לט, 31 – 33 ) בשמיעה ראשונה עלול להיווצר הרושם כי הפייטן שם דברים משלו בפיהם של ישראל, שהלוא מכל דבריו רק התיבה 'מסילה' מופיעה בדברי ישראל לאדום, אך לאמתו של דבר הפייטן לא הוסיף שום פרט משמעותי לתוכן פנייתו של משה למלך אדום : 'לא נעבר בשדה ובכרם [ . . . ] דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול [ . . . ] ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה [ . . . ] ' ( במ' כ, יז – יט ) . 30 לעתים רחוקות מרחיב הפייטן בהצגת דבריהן של דמויות מקראיות ומספר גם על תגובתן הרגשית לאירועים המסופרים . במערכת היוצר לפרשת ואתחנן מת...  אל הספר