124 פרק שישי החידוש נובע מצרכים תבניתיים, ולא מתוך מגמה לרענן את מאגר ציוריה הלשוניים של הפייטנות . 3 בחינת אוצר הכינויים העולה מיוצרותיו של שלמה סולימן מבהירה כי דרכו בתחום זה לא הייתה שונה בעיקרון מדרכם של רוב פייטני תקופתו . מרבית הכינויים שבהם הוא עושה שימוש מוכרים ושחוקים במידה כזו שכבר הפכו למילה נרדפת למהות המקורית שאותה התכוונו להמיר . כך מכונה הקב"ה במחזור יוצרותיו של הפייטן 'צור' ( עשרים וארבע פעמים ) , 'קדוש' ( עשרים ואחת פעמים ) , 'רם' ( תשע עשרה פעמים ) , 'נורא' ( ארבע עשרה פעמים ) , 'איום' ( עשר פעמים ) , 'גואל' ( תשע פעמים ) , 'טוב' ( תשע פעמים ) , 'נאור' ( תשע פעמים ) ו'אדיר' ( שמונה פעמים ) ; ישראל מכונים 'המונים' ( שש עשרה פעמים ) , 'קדושים' ( שתים עשרה פעמים ) , 'איומה' ( עשר פעמים ) , 'ידידים' ( עשר פעמים ) ו'אהובים' ( שבע פעמים ) ; אברהם נקרא 'אב' ( שמונה פעמים ) , ומשה 'יקותיאל' ( עשרים ואחת פעמים ) ו'ציר' ( שבע פעמים ) ; ירושלים או המקדש מכונים 'אריאל' ( שבע פעמים ) , הארץ 'הדום' ( עשר פעמים ) , והמצרים 'מענים' ( שמונה פעמים ) . 4 יתרה מזו, הראיה הברורה שהכינוי ה...
אל הספר