122 פרק חמישי ב . בזולת לנוח ( ב ) באות בכל אחת מן המחרוזות הראשיות שתי מילות קבע – 'אִם' ו'גַּם אַתְּ' – האחת בראש הטור הראשון והאחרת בראש הטור השלישי . במקרה זה מארגנות מילות הקבע את התוכן הייחודי של הזולת . ג . בזולת לבהר ( לב ) נפתח הטור השני במחרוזות הראשיות במילת הקבע 'כִּי' ( כשמתואר חטאה של האומה הכרוך במצוות השמיטה, דוגמת 'כִּי דְּרוֹר לַעֲבָדִים לֹא קָרָאנוּ' ) , בעוד שהרפרינים נפתחים במילות הקבע 'עַל כֵּן' : 'עַל כֵּן אַדְמָתֵינוּ אוֹכְלִים זָרִים / וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים' ו'עַל כֵּן בְּעָלוּנוּ אֲדוֹנִים מַעֲבִידִים / וּמָשְׁלוּ בָּנוּ עֲבָדִים' . ד . בפיוטי מי כמוכה ויי מלכנו מן הדגם המוקדם מופיעות התיבות 'מי כמכה' ו'יי מלכנו' בראש כל אחת מן המחרוזות, וקשה לקבוע האם הן מילות קבע שנועדו להיאמר לפני כל אחת מן המחרוזות, או רפרין שבא ביניהן . 41 נראה שבדרך כלל נקבע מעמדן של התיבות על פי הנהוג בקהילתו של מעתיק הפיוטים, והופעתן אינה מעידה על כוונתו המקורית של הפייטן . בפיוטי מי כמוכה מן הדגם המורכב הבנוי שלוש או ארבע מחרוזות דו-טוריות עומדות מילות הקבע 'מי כמוכה' ו'מי ד...
אל הספר