תמר רוס וטובה הרטמן

גי ש ו ת מ ו ד ר נ י ו ת כ ל פ י ה כ א ת נש י ם : ה כ ח ש ה ו א פ ו ל וג ט י ק ה 215 תמר רוס שמה את הדגש ביסודות הנוגעים להפנמה עמוקה : ברגישות הדתית, בחיבור אישי למסורת . . . המסורת היא שפתו של המאמין, והוא אינו מסוגל להביע את עצמו בלעדיה . זוהי עמדה אפולוגטית במובן העמוק, שבו ההצדקה העצמית נעשית בעמידתו של אדם מול ראי החברה 90 ומול עצמו . המחברים מביאים תשובה שטובה הרטמן השיבה לשאלה מדוע היא, כפמיניסטית, נשארת במסגרת האורתודוקסייה : יש רבים, כמוני . . . [ ש ] ממשיכים להזדהות עם המסורת . . . אני עומדת לצד המסורת מפני שהיא מהווה באופן עמוק את מה שהנני ; אני נושאת את בחירתי החופשית להישאר או לעזוב, ואולם המילה ״בחירה״ אין בה כדי לתאר את משמעות הדבר בנוגע לזהותי . התביעה האונטולוגית הזאת מחייבת אותי לא לוותר על המסורת, אלא להפוך בה ולהפוך בה באופן טוטלי ומתמיד . חוסר ההתאמה בין המסורת לבין מסגרות של ידע ושל ערכים המעלות תביעות אחרות אינו מאלץ אותי לעזוב, אלא להפך : 91 להמשיך ולהעמיק בשניהם גם יחד . אם כן, לדברי ורד ושרגא בר-און, הן רוס והן הרטמן מנסחות היטב את נקודת המוצא האפולוגטית להגו...  אל הספר