אפולוגטיקה בשלהי המאה העשרים

גי ש ו ת מ ו ד ר נ י ו ת כ ל פ י ה כ א ת נש י ם : ה כ ח ש ה ו א פ ו ל וג ט י ק ה 207 בטענה שיסודות אלה אינם ממהות היהדות . הוא מסביר : "מנהגים ואמונות כאלה נתפסו כרע ההכרחי המאפשר ליהדות האמיתית לשרוד בסביבה 63 הוא אינו מזכיר את המונח אפולוגטיקה, אף שזועובדת האלילים" . התופעה שהוא מתאר . בשנת 1996 טען דוד ביאלה שחוגים יהודיים מסוימים החלו לראות באפולוגטיקה גישה מתקבלת על הדעת בגלל ההקשר הרב-תרבותי שבו מצאו עצמם . על אף העובדה שלימודי היהדות נחשבו ל"דיסציפלינה לגיטימית בעלת מסורת טקסטואלית ענפה", יהודים חשו לחץ ניכר להגן על ישראל ו"'לייצג' את מה שנראה להם כאינטרסים של היהודים בקמפוס . . . 64 אחת מפני מתקפה ולחזק את הדימוי העצמי של הסטודנטים היהודים" . הסיבות לכך היא שבסביבה הרב-תרבותית החדשה בצפון אמריקה, יהודים לא נתפסו עוד כקבוצת מיעוט אלא כחלק מהתרבות ההגמונית הלבנה והעשירה . ביאלה ראה את הנולד כשכתב בשנת 1996 שקולות אנטישמיים עתידים לשוב ולהישמע, ומשום כך יהיה צורך במגננה אפולוגטית . נוסף על כך, הפוסט-מודרניזם מאפשר לחוקרים לנקוט עמדה סובייקטיבית במובהק בפרשנויותיהם לחומרים שהם מלמד...  אל הספר
כרמל