170 ו ה ו א י מ ש ו ל ב ך ? קשה שהיא מתעבת . הוא מונע אוכל מפיה והחיים שנואים עליה . היא מפחדת ללכת לבית הדין משום שבעלה שכנע אותה שזכויותיה יאבדו אם היא תפנה לבית הדין לקבל עזרה . הרשב"ץ עונה כך ( חלק שני, סימן ח ) : קרוב הדבר בזה שיוצא ויתן תשובה, דקי"ל [ = שקיים לנו ] לחיים ניתנה ולא לצער . . . יש לנו לומר יוצא ויתן כתובה, לפי שאין אדם דר עם נחש בכפיפה . ואע"ג [ = אף על גב ; אף על פי ] דבאומר איני זן ואיני מפרנס פסק הרי"ף ז"ל דלא יוציא ויתן כתובה [ אני סבור שלא זה הדין ] . הרשב"ץ נוקט צעד נועז וחולק על דעתו של הרי"ף ( ר' יצחק אלפסי ) , פוסק מוערך בעל שיעור קומה . הוא מראה שאפשר לפרש את סירוב הבעל לספק את צורכי האישה כעילה לכפיית גט, ואומר שמוטב — לאישה ולגבר — לחיות לבד, מאשר בבית רווי שנאה . הוא שואל "ואיזו טובה יש לאשה שבעלה מצערה במריבה בכל יום ויום" . נוסף על כך הוא מציג תקדימים לכך שאפשר לכפות על הבעל לגרש את האישה, וברור שאם הוא מרעיבה אפשר לעשות כן . הוא כותב שאין הבדל גדול בין כפיית הבעל לתת גט ובין שידולו לתת גט . אם הוא מסכים לגרש את אשתו מרצונו החופשי, מה טוב . אבל אם הוא...
אל הספר