ה ת נ ג ד ו ת : א י ן ה צ ד ק ה ל ה כ א ת נש י ם 167 26 התשובה שהובאה משום שאביו של מהר"ם, ר' ברוך, למד אצל ר' שמחה . למעלה, שמהר"ם העתיק במלואה מר' שמחה, מלמדת שהוא רחש לו כבוד והושפע מדעותיו . ר' שמחה היה מחשובי המשתתפים באספת הרבנים של ארצות הריין שנערכה בשנת 1223 . תשובותיו מתועדות אצל ר' מרדכי בן הלל הכהן ( 1240 ? – 1298 ) , אף הוא מבעלי התוספות, שהיה אחד מתלמידי מהר"ם . נוסף על התשובה שהובאה למעלה ( המיוחסת למהר"ם ) , גם ר' יוסף קארו מצטט תשובה של ר' שמחה שעניינה בעל המכה את אשתו : המכה את אשתו, מקובלני שיש יותר להחמיר מבמכה את חבירו, דבחבירו 27 אינו חייב בכבודו ואשתו חייב לכבדה יותר מגופו . . . ואם הוא רוצה לגרש יוציא ויתן כתובה . . . ואם לא יעמוד הבעל בקיום השלום, שאם יוסיף להכותה ולבזותה, אנו מסכימים להיות מנודה ויעשוהו ע"י גוים לתת גט 28 או עשה מה שישראל אומרים לך ( גיטין פח ע"ב ) . ר' שמחה כותב שהאיש חייב לכבד את אשתו יותר משהוא מכבד את עצמו, ומשום כך דינו של מכה אשתו צריך להיות חמור מדינו של מכה חברו . ר' שמחה מדגיש שלאשת איש מעמד מיוחד והיא אינה ככל אדם . הוא טוען שכמו חוה...
אל הספר