ר‘ שלמה לוריא (מהרש“ל; 1510 – 1674 בערך)

154 ו ה ו א י מ ש ו ל ב ך ? [ = מכל מקום ] אל ימהר בהכאה . אם לא בתוכחה גמורה מקודם, ורואה 79 שאינה נשמעת . המהרש"ל כותב שבעל רשאי לעשות כן גם בנסיבות אחרות . למעלה ראינו שאדם מישראל יכול להכות אדם אחר כדי למנוע בעדו ( או בעדה ) לעבור עבירה ( ויקרא יט, יז ) . המהרש"ל יודע שלרעיון זה פוטנציאל להביא לידי אנרכיה אם ייושם ללא הבחנה . אולם הוא סבור שכל איש מישראל אחראי לשמירת התורה האלוהית, גם על ידי אחרים, וכן הוא יודע שאסור להרשות שנשים יקללו בלי שיוכיחו אותן על כך . אישה שמקללת את בעלה, את הוריו או את הוריה יוצאת נגד ההייררכייה החברתית . הבעל נחשב לאפוטרופוס האישה ( ולשומר החוק האלוהי ) , וקללת דמויות סמכות כמוה כקללת אלוהים . אפשר לחוש בחששו מכך כשהוא מביא לא רק את דברי ר' ישראל איסרלין אלא גם את הרמב"ם ואת ר' משה מקוצי, פוסק בן המאה השלוש עשרה ובעל "ספר מצוות גדול" ( סמ"ג ) : והרמב"ם ( ה' אישות פכ"ד ) והסמ"ג ( עשין מ"ח ) פסקו כאבא שאול ( כתובות ע"ב ע"א ) , דאמר : אף היכא [ = היכן ] שמקללת אבי בעלה בפני בעלה, שדומה לעוברת על הדת . . . אף היא חייבת בכבוד חמיה, שהרי חשוב כאב . . . 80 שאף ...  אל הספר
כרמל