102 ו ה ו א י מ ש ו ל ב ך ? ההלכה מפגינה גמישות ועמידות מעוררות התפעלות ביכולתה להתמודד עם חילוקי דעות . החיבורים ההלכתיים והפרשניים הראשונים — המשנה ( שנת 200 לסה"נ בערך ) , התוספתא ( שנת 240 ) והתלמוד ( התלמוד הירושלמי משנת 400 בערך והבבלי משנת 500 בערך ) — משמרים דעות מיעוט ורוב כאחד . רבדים מוקדמים אלה הם אבני הבניין שמהם ההלכה בנויה . סמכותם גבוהה מסמכות כל מקור אחר, במישור התאורטי לפחות . יש רבנים הטוענים כי פסיקת הלכה אינה יכולה לסתור את המשנה או את התלמוד ; ועם זאת מקובל העיקרון ש"הלכה כבתראי" ( "הלכה כאחרונים" ) . המשכה הישיר של תקופת יסוד זו הוא חיבוריהם של הגאונים ( ראשי הישיבות בבבל לאחר הכיבוש המוסלמי בשנת 635 לסה"נ ; תקופת פעילותם הייתה מהמאה השביעית ועד למאה העשירית ) . בימי הביניים נכתבו פירושים רבים על החיבורים המוקדמים הללו, וכמה מהמפורסמים שבהם הם פירוש רש"י ( 1040 – 1105 ) על התלמוד ; פירוש ר' אברהם אבן עזרא ( המאה השתים עשרה ) על המקרא ; פירוש הרמב"ם ( 1135 – 1204 ) על המשנה ; והתוספות ( קבוצת מפרשים מצרפת ומגרמניה, המאות השתים עשרה – שלוש עשרה ) על התלמוד . גם אחר...
אל הספר