הנרטיב המיליטריסטי הציוני־דתי שהתפתח בעקבות מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים

מאפייני המיליטריזם הציוני-דתי 194 שלנו ובל נצהל ונריע יותר מדי על תבוסת האויב", וכן לשמור על מידת האיזון בגילויי השמחה כדי "שלא יקבלו אלו צורה של התרברבות ונקמנות . . . ובל נבוז תקף את ( 67 . 6 . 32הסמן ) . ( 67 . 6 . 16 ) אורבאך, לאויב המדוכא והנתון למשיסה" המומחים' הקרתניים ובעלי העצות "'אתעצמם כ"פטריוטים לעילא" והרואים המפיצים כרוזים בנוסח 'אף לא שעל' ששכחו ברוב התלהבותם כי . . . מתוצרת בית במאבק זה של דוד מול גולית הערבי והסובייטי תלויים אנו תלות קיומית באהדתן אחרי תום הקרבות טעןחודש וחציובעזרתן של מעצמות ידידותיות אחדות" . ת כותב זה שאין לחשוב ש"האיתנות הצבאית המחודשת ממצה את כל המשמעו של הישראליות החדשה, ושאנו נעשינו סוף כל סוף גוי ככל הגויים" ) אורבאך, ( . לקראת יום העצמאות הראשון שלאחר מלחמת ששת הימים התנגדו 67 . 7 . 28 כמה מדוברי הציונות הדתית לתכנית לקיים מצעד צבאי בירושלים, הזהירו מפני גבש מערכת שלהפיכתו לביטוייה המרכזי של העצמאות הלאומית, והציעו ל מנהגים "דתיים" ) שהיו, למעשה, תיאופוליטיים . כלומר, בעלי מהות לאומית מובהקת ( ללא מצעד צבאי כדי לחגוג "בתפילה ובסעודה כמו שנהגו ...  אל הספר
כרמל