ממלחמת ששת הימים ועד "צוק איתן": ה"דת" והלאומיות בהתמודדות המחשבה הציונית־דתית עם מהותו הפוליטית של תשעה באב

דת", הלאומיות והמדינה "ה 118 לשלב בין השתיים, נדרשו מעצביה לתפוס את המקל בשני קצותיו בסוגיית האבל על חורבן בית המקדש וירושלים, ולייחד מקום לדת לצד מקומה הדומיננטי של דתית" על חורבן ירושלים"ה הלאומיות . כלומר, להישאר נאמנים למסורת האבל הדרך שבה נקטו לצורך כך במשך " של העיר מאידך . לאומי"הולשחרורמחד, החל"דת"עד לתמורה היסודית שהתחוללה בתפיסתם את ה – עשרות שנים היתה הענקת משמעות תיאופוליטית ) כלומר, משמעות – ' 09- מתחילת שנות ה לאומית בכסות "דתית" ( לתשעה באב בניסיון לשלב את היום הזה בנרטיב האבל הדתית . במהלך תקופה זו, הפוליטי הציוני, תוך כדי שמירתה של מסורת "דתית" המחודשת של תשעה באב הלכה ולבשההוכפי שיוצג מיד, משמעותו אופי ציוני ככל שחלפו השנים . בשנים הראשונות שלאחר כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים ניכר היה שהטיעונים התיאופוליטיים שהוצגו לא היו חלק ממשנה סדורה . במאמר לקראת להחלטת הצופה באב הראשון שלאחר המלחמה התייחסה מערכתיום תשעה הרבנות הראשית להותיר את דיני האבלות של תשעה באב על כנם גם לנוכח שחרור ירושלים חודשיים קודם לכן . הדברים ממחישים היטב את הניסיון להשיב דתית" שהתייתרה לפתע" על כנ...  אל הספר
כרמל