דת", הלאומיות והמדינה "ה 78 4 . לעבור על דברי תורה אין שומעין לו"ברמב"ם שגם אם המלך ציווה של להגנתו התייצבו כותבים רבים . זמן רב לפני הסערה הגדולה שחולל, עוד פסק ההלכה בתחילתו של תהליך השלום, הביע הרב שפירא את עמדתו העקרונית והייחודית דתי בדבר העיסוק הרבני בעניינים פוליטיים . עיקרו של הטיעון היה- בשיח הציוני הפוליטיקה היא חלק בלתי נפרד מעולמה של ההלכה : "לא נסכים שגורם פוליטי ש יכוף רבנים לסתום את פיהם לדבר בנושאים שהם לדעתם בניגוד לדעת תורה . על זה צריך למחות מחאה גדולה, זה דבר שלא נשמע ולא מתקבל, והוא שערורייה ים דעתנו לפי מהגדולה . . . הנושא שלפנינו הוא נושא הלכתי גמור ואנו מחוו שנראה לנו ממקורות התורה וההלכה, ואין בו שמץ של בירור פוליטי, אלא שכל בעיה הלכתית יש לה מסקנות הלכתיות שיש שהן תוצאות של בעיות פוליטיות, וכך היא לעולם דרכה של תורה וזהו עיקרה של תורה, שהיא תורת חיים . והנושא בגלל שבציבור יש גם שתי דעות פוליטיות, והנימוקים הם הלכתיים טהורים, והאם ( . לתפיסתו 93 . 11 . 19 ייחסם פיהם של רבנים לפסוק דעת תורה בזה ? " ) שפירא, , של שפירא, שאינה נאמנת להשקפה המודרנית המבחינה בין דת ...
אל הספר