דת", הלאומיות והמדינה "ה 72 "חילוני" של ה"דתי" של לאומיותה אל מול החיסרוןההדתית, ואת היתרון הציונות ההיסטורית . חיסרון חילוני זה הוא שהיה לציונות ההיסטורית לרועץ כעת, כשהיא יורדת מהבמה הלאומית בקול והוא שגרם לה לנפילתה המהדהדת . ענות חלושה, הגיע זמנה של הציונות הדתית ליטול את היוזמה לידיה . קריסתה הערכית של הציונות החילונית, כך עלה מדברי הכותבים, צריכה להיות שעתה הגדולה של הציונות הדתית, הרגע שבו תעבור מעמדה פוליטית שולית שבה רק הציונית, לעמדה מרכזית שממנה היא תוביל את הציונותליוותה את התנועה ליעדה . הדוברים במסגרת נרטיב זה הציעו שתי דרכי פעולה מרכזיות : מאבק מנהיגותי להעמקת התודעה הציונית בקרב הציבור החילוני, וחתירה לתפיסת השלטון . יל המצב המסוכן שאליו גורר המחנה הלאומי החילוני את המדינה, כך נטען, מט על כתפי הציונות הדתית את "המשימה הבלתי צפויה של נשיאת הדגל הציבורי בנוגע לארץ ישראל, ושל החדרתה והעמקתה של התודעה הציבורית בעניין קריטי לאומית, ולכן "על- ( . הסכם אוסלו מוביל למדינה דו 93 . 10 . 51זה" ) פלורסהיים, לא רק נגד הסכם זה, אלא היהדות הדתית ליטול יוזמה בשעה הקשה הזו ולהיאבק ללכד ...
אל הספר