� ע ב ר י ת ע ל � י נ ה 112 יהיה יו� שאינו עשוי מחוש� ואור ואינו כבול , כלומר – לא יו� ולא לילה . לזמ�" מחו� " יו� – בכפיל�ת היסודית הזאת מדוע ( : "בראשית כח יא" ) ויפגע במקו� " בדומה לפירוש בבראשית רבה ל ג� ,הרי כא�, " י� עולמו מקומו כי הוא מקומו של עול� וא – ה מקו� " נקרא הקב הוא מוטיב חוזר ג� 'יו� ה . אינו בזמ�' ואילו ה – 'הזמ� הוא לה,בלי מדרש ש� , מלאכי וצפניה החוזי� שהוא קרֵב , יחזקאל , יואל , עובדיה ,בנבואות ישעיהו בזכריה הגדרת היו� . בגבורתו ' רואי� ביו� הזה יו� שבו מתגלה ה,וכמו בזכריה עליו ,כדי שיכיל % , כדי שהזמ� יהיה שלו . זמניתֿ כיישות חו�' ה קשורה בהגדרת א� . להיסטוריה , לעונות ,מחו� ליומיו�, לא ביו� ולא בלילה – להיות מחו� לו מתחוורת הסתירה ג� במונחי ההוויה , . . . " לא יהיה ( ביו� ההוא ) והיה " נקרא הכול , ח נצ , ג� קי� וג� חור� , ג� יו� וג� לילה, יהיה ולא יהיה – עצמה . אחתֿ בבת כפלפול ע� נימה "לא יו� וללא לילה " בתלמוד משמש הביטוי,בניגוד לנביא זמ� הופ� לזמ� שמחו� לגדר חיי ֿ האי . אירונית יותר מאשר כחזו� אחרית הימי� . למעשה ,או אסור לו שיהיה קיי�, כל מה שמחו� לזה לא קיי� ....
אל הספר