� ע ב ר י ת ע ל � י נ ה 36 ברא�' בה + : שצורתה העתיקה, " תו " האות וכ� , אות , סימ� , מעידה על עצמה שהיא תו , סימ� התו שהכוונה המקורית ב , סביר . מעידה ג� על הסִדרה שהיא חלק ממנה א� יש בה ג� עדות עצמית האומרת שכל ,היא סימו� בעלות או נקודת ציו� , מעידה על עצמה באופ� שונה" הא " האות . סימני� ,בית ה� תווי�ֿ אותיות האל� ג� הֵא מזכירה ,כמו התו . כוונה , הבעה , פנייה ,אלא קול,שהיא לא רק סימ� היות� לא , על האותיות כול� חל – מה שחל עליה,ועל כ�,שהיא מגלמת עיקרו� אלא הוראות ביצוע להגיית הברות המצטרפות ,רק ציורי� לסימו� דברי� בעול� . לדיבור ייחודה של . ידועה , וכל אות היא הגה,בית הוא פונטיֿ כי האל�,עובדה זו , הקריאה ,היא סימ� הדיבור . שהיא מגלמת את הידיעה הזאת ,ההא הוא בכ� לפני שהפ� ,בכ� היא שומרת על ראשוני�ת ההגה . ביתֿ � הנשימה של האל , הקול הֵא היא ראשונית . לסדרת צלילי� המאפשרת משחק של צירופי� ומשמעויות , לשונית של קריאהֿ ומזכירה מחוות קול טרו�, כנביחת כלב או כנהמה של דב , היוצרת סביבה הד,היא אות חללית . חיזור ,קריאה לעזרה, הזהרה ,יצירת קשר . שבו מהדהדת קריאתה ומגיעה לאיזו אוז�מרחב היא לא מתח...
אל הספר