התמודדות עם חוק וכלל לשוני — כניסה בשערי השפה

246 ה ס פ ר ו ת כ נ וג ד ן 77 הקורא מתמקם לנוכח גבול כמצב נתון, שיש בו כפלעומד שומר סף“ . משמעות . הראשון מתייחס לשומר הניצב לפני החוק כשומר על מעבר הסף, והשני מתייחס לשומר כמי שקדם לחוק ובהכרח נמצא מחוץ לו . זהו רגע מטלטל שנוגע בשאלה מהו שער זה בכלל ? לאן הוא מוביל ? איזה מין שער הוא זה שלא ניתן לעבור בו ? ומהו החוק : מה המשמעות של כניסה לחוק ? של מי החוק ? האם הוא טרנסצנדנטי ? אלוהי ? מיתולוגי ? מה תקפותו ? מי נמצא בפנים ומי בחוץ ? הסיפור לפני החוק פורסם כפרגמנט העומד בפני עצמו, אך הוא גם הפרק התשיעי בספר המשפט שקפקא לא סיים מעולם, העוסק באדם שנקלע לסבך 78 היכולת לדבר ולומר משפטביורוקרטי מטיל אימה של הליך משפטי . קשורה בחוקי התחביר, כך גם עולם המשפט והחוק מבוסס על חוקים . אך מה קורה כאשר התהליך נפגם ? כאשר השער לחוק אינו מאפשר יצירת משפט, הבנה או משמעות ? אולי ניתן לראות את הפרגמנט לפני החוק כניסיון של קפקא להתמודד עם מה שאינו ניתן לייצוג, עם מה שאינו יכול להיאמר במסגרת חוקי הלשון והמשפט, כאשר גם הכלים המשפטיים אינם נותנים מענה ? ואולי בכלל שאלת החוק היא העומדת למשפט ? להיות סובייקט ...  אל הספר