י ש ט ק ס ט י ם ב ט י פ ו ל ה ז ה ? 211 מקום לגוף, להלמות הלב של הילד בסיפור, ולסומק העז שאוחז בו לנוכח רצונו לכתוב מכתב לילדה שיושבת לידו . המטופל הזדהה עם החוויות הגופניות והרבה לעסוק בהן ולהביא דוגמאות . נפתח בפניו שער שעד כה לא קיבל מקום בטיפול . הסיפור הפך לקרקע לשונית שהיוותה תשתית עבור המטופל לטוויית העצמי שלו . כך שיכול היה לתת ביטוי לתשוקותיו, לרצונותיו, לפחדיו ולהתארגן סביב כיוון זה . השעה הטיפולית ניסתה לטוות צורה, עדיין בתהליך שיש בו מן הדיפוזי, אך בכיוון של יצירה ולא רק בתוך חוויה של כאוס ומחנק, שהיו אלה שנתנו, עד כה, ביטוי לעולמו הפנימי . ניתן היה להתחיל להיות במגע עם חוויות שקשורות לגיל שלו, לעניין שלו בחיים ולחוסר יכולתו לפעול במרחב החברתי . הסיפור הקצר אפשר לו להתחיל לראות משהו באופן אחר, תוך כדי תהליך של יצירה מדומיינת שארגה לתוכה כמיהות לב, חרדות ואכזבות . פתיחת מרחב הדמיון והאפשרות לחבר בין הגוף לשפה אפשרו לו ליצור סיפור של מפגש בין נער לנערה . שילובו של הסיפור יצר אדוות רבות בעולמו של המטופל . בתחילה המטופל ביקש לשמוע את הסיפור שוב ושוב . והוא הפך לבסיס לעבודה הטיפ...
אל הספר