מבט תאורטי

162 ה ס פ ר ו ת כ נ וג ד ן ובלתי תלוי, “אלא דווקא של קהילות פרשניות — שאחראיות הן לתבנית 3 כך פעילויותיו של הקורא והן לטקסטים שהפעילויות הללו מייצרות“ . הועברה הסמכות מקורא שאינו כפוף למגבלות, לקהילה פרשנית שאינה כפופה למגבלות, תפיסה המתמודדת עם רעיון שהקריאה אינה פרטית ואידיוסינקרטית — שלא תהיה מובנת לאף אחד — אלא כזו שפועלת במרחב מוסכם שבתוכו תהיה מובנת . לימים חזר בו פיש מהפרויקט המהפכני שלו ומיתן את הצהרתו . שוב לא ראה את מקור הסמכות הפרשנית כנתון באופן בלעדי בידי הקהילה הפרשנית, אלא שיש נקודת ייחוס הקודמת לקורא והיא ההתכוונות של המחבר, שאמנם ניתן להגיע אליה רק באמצעות פרשנות הקורא, אך היא עדיין מטרימה את הפרויקט הפרשני . בסופו של דבר למדתי — אך בזמן שנכתב יש טקסטים בשיעור הזה ? הבנתי עוד הייתה חלקית בלבד — שההתכוונות היא אותו אובייקט עצמאי ; אם כי “אובייקט“ היא לא בהכרח המילה הטובה ביותר, כי אי-אפשר לחלץ את כוונת המחבר מן הדף הכתוב [ . . . ] ההתכוונות היא מגבלה המוטלת על הפרשנות : היא מהווה נקודת ייחוס חיצונית וקודמת למאמציו של הפרשן ; 4 אבל ההתכוונות עצמה נגישה רק באופן פרשני . ה...  אל הספר