פ ני י ת ה ס פ ר ו ת כ נ ג ד ה ש פ ה כ ח תי ר ה מ ת ו כ ה ו מ ע ב ר ל ה 133 103 והשני חיים יש מובן כפול . המובן ראשון הוא זה שניסח ויטגנשטיין, נוגע לכך שטקסטים ספרותיים הם אובייקטים התייחסותיים ( relational objects ) , המייצרים צורות חיים במהלך האינטראקציה שבין הטקסט 104 והם אלו המאפשרים גם את “משחק השפה“ ( language game ) , לקורא ; אך פחות במובן הויטגנשטייני, אלא משחק עם השפה עצמה . זהו משחק 105 המאפשרת שהופך את הספרות ל“מערכת אקספרימנטלית“ עבור הקורא, לו להתנסות ברובד התמטי והלשוני באמצעות פרימת צורות לשוניות ויצירת חדשות, סובייקטיביות . כך, נושאת הספרות בתוכה את רישום העקבות הטרום-מילוליים באמצעות הממד הסמיוטי, המשפיע על גבולות 106 ומכניס את הקורא למרחב משחקי . המיקוד לאורך כתיבתה של השפה, שוואב מופנה למיזוג ההדדי שבין השפעה תרבותית לכתיבת הנפש . הגישה התאורטית של שוואב כחוקרת ספרות מושתתת על תאוריות פסיכואנליטיות הנותנות מקום רחב ומכובד לתהליכים לא-מודעים . היא אף מקצה מקום מרכזי לסריקה לא-מודעת המתרחשת בתהליך הקריאה, שלדידה יש לה משמעות גדולה אף יותר מהקריאה המודעת . לטענתה הרעיון...
אל הספר