“זריחת אספקט“ בתהליך הקריאה לפי ויטגנשטיין

128 ה ס פ ר ו ת כ נ וג ד ן הביבליותרפית בספרות . התובנות של אשכנזי, בעקבות ויטגנשטיין, יכולות לשפוך אור על השינוי התרפויטי שאת הפוטנציאל שלו הספרות עשויה לשאת בחובה . המושגים של ויטגנשטיין, שאציג בהמשך, משמשים לדידו לתיאור מתודה תרפויטית שהכותב נתון לה בכתיבתו, כתהליך רוחני פנימי, ובהתאמה גם הקורא . הפילוסופיה קשורה לעולם הסיפורים, התמונות והמיתוסים העצמיים בשני היבטים . האחד, היבט מייצר ובורא, והאחר, של ביקורת ומאבק . האדם 83 נאבק להבין טוב יותר את מה שהוא רואה ולהתנגד לתמונות מטעות . התמונות יכולות לשמש אותו כהגנה אשלייתית נגד חרדות קיומיות ; מכאן הצורך להיאבק בתמונות המכשפות את תודעת הסובייקט, שעלול למצוא 84 הספרות מאפשרת לקוראאת עצמו נתון לפרספקטיבה רודנית ומטעה . לראות משהו באופן חדש . אשכנזי מותח חוט נוסף אל החשיבה של אייריס מרדוק, סופרת שעסקה בפילוסופיה ובחנה את השפעתן המזיקה של תמונות מטעות, הכופות צורה שנדמית כהכרחית בחיים . הספרות כזירה משמעותית לשינוי עצמי פונה אל הניסיון היומיומי של האדם, תוך שהיא כורכת רעיונות ומושגים חדשים עם יישום קונקרטי של הדברים . ויטגנשטיין פונה לחקר...  אל הספר