80 ה ס פ ר ו ת כ נ וג ד ן באסטרטגיות ספרותיות, ביחסים בין המבנים בטקסט ובתחבולות — כשהתחבולה האומנותית של שקולבסקי — ה“הזרה“, היא המרכזית שבהן . שקולבסקי ביקש לשבש את החשיבה האוטומטית שלנו הקוראים, מה שיכול לאפשר לנו לחרוג ממערכת המושגים הרגילה בה אנו מתבוננים בעולם . רעיון ה“הזרה“ יחזור ויופיע בתאוריות שונות, כמו למשל במונח ה"אלביתי" שמכיל בתוכו את רעיון הזרות שלנו ביחס לעצמנו . שכן ה"הזרה" אינה מאפשרת לאחרוּת לחמוק באמצעות רדוקציה ; זוהי אותה אחרוּת שבדרך כלל נעלמת משדה המודעות שלנו ובהכרח גם מעינינו . בכך מיוסדת חתירה תחת המבט המקובע ומסגרת המושגים דרכה אנו מתבוננים בעולם . כך גם אנשים שעלולים היו להיות “שקופים“ בחיי היומיום זוכים לחיי נצח בספרות וגורמים לנו להתבונן אל עבר משהו חדש . אין זה מיותר להזכיר כאן גם את יאקובסון, שהפונקציה הפואטית שלו נמצאת בליבת התאוריה הביבליותרפית . זוהי אותה אינטואיציה פואטית המשמשת גם כתיבה פילוסופית ופסיכואנליטית, שבאמצעותה מבקש האדם להבין את עצמו ואת העולם . כך למשל את הופעתה של מטפורה בכתיבה פילוסופית המאפשרת חריגה מהמשגה, ניתן לתאר כ“תאוריה של אי-...
אל הספר