מעמדו של הטקסט הספרותי והזירה הלשונית

66 ה ס פ ר ו ת כ נ וג ד ן השני בהשפעה הרגשית שיש לטקסט על הקורא . הניסיון לנתק את רגשות הקורא במהלך הקריאה, הותירו במרכז את הפענוח העולה אך ורק מתוך הטקסט . גישה זו מקבילה למחשבה ששלטה גם בקליניקה הפסיכואנליטית בתקופתו של פרויד שהמטפל / הקורא יכולים להיות פרשנים אובייקטיביים, ולא להכניס בתהליך הפרשנות את עולמם, את הנחות היסוד שלהם ואת החשיבה התאורטית שממנה הם מפרשים את הטקסט . גישות פורמליסטיות, שהתפתחו ברוסיה בשנים אלו, השפיעו על התפתחות האסכולה של “הביקורת החדשה“ ועל הגישה הסטרוקטורליסטית . המהפכה הפורמליסטית מפקיעה את עקרון ההוראה המימטי של האומנות על מה שהיא מייצגת לטובת עקרון האימננטיות, שאומר שהיא אובייקט אוטונומי בפני עצמו . הספרות עומדת בפני עצמה ואינה תלויה במציאות מחוץ לה . החיפוש אינו אחר מניע בשדה פסיכולוגי או סוציולוגי, אלא בעקרון הספרותיוּת שהופך את הספרות לאובייקט אוטונומי ( מה שניתן לכנות הפואטי ) . לצורך הבחנה כזו ניתן להתייחס לשפה כאל דרך שהולכים בה ומגיעים ליעד, בעוד הספרות מאפשרת לך לרקוד . לריקוד אין תכלית בפני עצמה, ואין דרך שצריך ללכת בה או יעד להגיע אליו . הטקסט...  אל הספר
כרמל