הפרדיגמה של המבנה המשולש בפרקטיקה הביבליותרפית

ב ע י י ת ה י י צ וג ב ש פ ה ו ה מ ע נ ה ה פ ו א ט י ל ה 55 השלכתית . בשלב זה המשמעות היא ניסיון להכחיש נפרדות, מצב שסגל מכנה "משוואה סימבולית", בה חלק מהאני הופך להיות מזוהה עם האובייקט, עם "הדבר עצמו", המסומל . הסמל אינו מייצג את האובייקט, אלא הופך להיות האובייקט עצמו . רק כשניתן לוותר על “הדבר“ עצמו, ליצור מרחק ונפרדות ממנו, להתאבל עליו ולסמל אותו, ניתן לקבל את האובדן ולהתגבר עליו . זהו מצב בו הסמל מכונָן כאובייקט פנימי, המייצג את האובייקט, אך אינו זהה לו . ויניקוט הרחיב את הבנתנו לגבי מקומו של הסמל וראה את חייו של אדם כמסע להסמלה . זהו תהליך התפתחותי שנמצא בין היות-אני לבין "לא- אני" . מסע שמתחולל במרחב הפוטנציאלי שבין התינוק לאימו, במקום בו יש יחסים של אמון ותלות . תחילתו בהמשגה של תחום ביניים של חוויה שנמצא בין העולם הפנימי לחיצוני, בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי, בין האשליה הנרקיסיסטית האומניפוטנטית לבין האפשרות להתפכח ממנה . היכולת הגדלה והולכת להכיר ולקבל את המציאות תחילתה באשליה, שהאם מאפשרת אותה, והיא טבועה גם באומנות ובדת . זהו מרחב בו מתפתחים הסמלים, אך זה גם המקום שבו משחק ו...  אל הספר
כרמל