40 ה ס פ ר ו ת כ נ וג ד ן דיון שצורן יצקה את יסודותיו, שהם אלה המאפשרים לנו “לגייס“ את השפה הספרותית כשנתקלים ב“קיר השפה“ . הביבליותרפיה היא פרקטיקה טיפולית העושה שימוש באומנות הספרות, בין אם באמצעות כתיבה, באמצעות קריאה / הקראה או שילוב ביניהן, לצורך תהליך התפתחותי או טיפולי . אנו עושים זאת על גבי כל המגוון הספרותי, קרי פרוזה, שירה, סיפורי עם, אגדות, מיתוסים, פתגמים וסיפורים ( לעיתים נמצא גם שימוש בפסקול של שירים, סרטונים וסרטים ) . את הטקסט הנכתב והנקרא יכול להכניס כל אחד מהשותפים לשיח הטיפולי . שני היסודות העיקריים עליהם נשען הרעיון הטיפולי קשורים להזדהות ולהרחקה מהחיים המיידים . אלו מאפשרים לקורא / מטופל לחוות חוויה של הזדהות תוך שמירה על מרחק ממרכיבים של המציאות שעשויים להיות קרובים מדי ומאיימים . הטיפול יכול להיות פרטני או קבוצתי, והוא מתאים לכל גיל . למרות שכבר אפלטון ואריסטו עסקו בכוחה המרפא של הספרות והשירה ( כפי שכבר ציינתי ) , רק בשנות ה- 30 ( של המאה הקודמת ) באמריקה, הפך השימוש בספרות לשיטה טיפולית כשנתנו לחולים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים לקרוא ספרים בדומה לאופן בו 3...
אל הספר