פתח דבר

20 ה ס פ ר ו ת כ נ וג ד ן 3 בספר זה תופנה תשומת ליבנו לשילובו בפועל של טקסט ספרותי המטופל . בחדר הטיפול . התאוריה של הביבליותרפיה נסמכת על המשגות מתוך הטיפול הפסיכודינמי ומתוך התאוריות הפסיכואנליטיות, והיא הומשגה כהתרחשות שה“מנוע התרפויטי“ שלה הוא יחסי העברה המתרחשים בין מטפל, מטופל 4 תאוריה זו הניחה את התשתית הטיפולית שלוטקסט כ"קול שלישי" . פרקטיקה זו בתוך רחם החשיבה הפסיכואנליטית . הספר “מטפל“ באפקט הייחודי שיש לטקסט, המכיל את המילולי והלא-מילולי והמסרב למשמעות אחת, על המטופל ועל המטפל, ובמשמעויות שיש לכך על הדיאדה הטיפולית . הטיעון שאני מציעה בספר נוגע לתפיסת שילובה של הספרות בשדה הטיפול כנוגדן . כוחו של הנוגדן בכך שהוא מאפשר מגע עם הכואב והטראומטי וכך נוצרת אפשרות לאיחוי . כלומר, הנוגדן מאפשר מגע וחיבור למה שמודר ואין לו שִׁיּוּם בשפה . בכוחו להוות כוח נגדי לתפיסות שנדמות לנו טבעיות והכרחיות, ובכך הוא מאפשר לנו לחוות, לחשוב חשיבה ביקורתית ולהתבונן על חיינו . הוא מציע לנו פרספקטיבה מדומיינת של האחר, כדרך להתקרב ולהבין את האחר שבחוץ ואת האחרוּת שבתוכנו . הטקסט הפואטי מנכיח את הריבוי,...  אל הספר