161 אי הארבעה עשר הייתה המשגשגת ביותר במונרכייה הישנה לו תקופת שלטונו של הראשונה של המאה השמונה עשרה ; אבל דעה רחבה כל כך, המשותפת מדים מאוד, מוכיחה לפחות כי לא נעשתה באותה תקופה שום לו לאנשים מ התקדמות נראית לעין . כל המסמכים המנהליים המתייחסים לתקופה זו בתולדותינו ושהגיעו לידיי מצביעים באמת על איזו תרדמה . השלטון רק חג רים לא עשוהע במעגליהן של השְגָרות הישנות בלי ליצור שום דבר חדש ; שום מאמץ לשיפור ולהבראת מצבם של התושבים ; והיחיד לא התמסר לשום מפעל משמעותי . הדברים להשתנות ; לו שים או ארבעים שנה לפני פרוץ המהפכה הח לוש הייתה אמונה כי הבחינו בכל חלקיו של הגוף החברתי במין רטט פנימי שלא בו עד כה . בתחילה, רק בחינה קשובה מאוד יכלה לזהותו ; אבל אט אט ראו הוא נעשה מובהק וניכר יותר . בכל שנה שחלפה התפרסה תנועה זו והואצה, עד שלבסוף רחשה כל המדינה ונדמה שנולדה מחדש . אבל שימו לב : לא היו אלה חייה הישנים שהקימו את המדינה לתחייה ; הרוח שהניעה את הגוף ל הזה הייתה רוח חדשה . היא החייתה לרגע גוף זה רק כדי לפזרו . הגדו כל אחד היה נרעש ונרגש לגבי מצבו ופעל לשנותו . החיפוש אחרי שיפור החיים היה אוניב...
אל הספר