פרק שנים עשר: איך מצבו של האיכר הצרפתי היה לפעמים גרוע יותר במאה השמונה עשרה מאשר במאה השלוש עשרה, על אף התקדמותה של התרבות

המשטר הישן והמהפכה 120 מר זאת כך, שהייתהלו, אם אוכל'היעדרות לב'מצב זה הוביל למעין הקרקעות שאפיינה את האציל מןרווחת ויעילה יותר מאשר ההיעדרות בפועל . מכאן שהאציל המתגורר באדמותיו אימץ לעיתים קרובות את ההשקפות והרגשות שחש מנהל אחוזתו בהיעדרו . בדומה למנהל האחוזה, הוא ראה בחוכרי קרקעותיו רק בעלי חוב ודרש מהם בקפדנות את כל מה יות הפאודליותזכו או לנוהג . מצב זה הוביל לכך שה חוקבהתאם ללושהגיע שנותרו נתפסו כנוקשות יותר מאשר בתקופה הפאודלית עצמה . שקוע בחובות לעיתים קרובות ומרושש תמיד, האציל חי לרוב בטירתו ם,הע בעוני כבד וחשב רק על השגת הכסף שיבזבז בעיר בחורף הקרוב . רעיון במילה אחת, כינה את האציל הקטן הזה בשמה של שתמיד ידע לבטא [ . hobereau צים ] הע ציפור הטרף הקטנה ביותר : בז ; אבל אני ךוהפמצבם היהש מנם למצוא כמה אצילים בודדים ואפשר א מדבר על מעמדות, ורק הם חייבים למלא את הסיפור . איש אינו שולל את ובדה שבתקופה זו נמצאו בעלי קרקעות עשירים שדאגו לרווחתם של הע האיכרים, ללא שום אירוע המחייב זאת וללא אינטרס משותף . אבל האנשים האלה נלחמו נגד הגזֵרות של מצבם החדש, שדחף אותם בניגוד לרצונם אל האדישות...  אל הספר
כרמל