ה ט ר ג ימ ר יה 8 1 1 היא גם . שבין החי לדומם איננה אך ורק חוסר ידע לגבי טיבם של החיים הבובה המשמשת מושא איווי . לבין מושאי האיווי שלו"אני"הבחנה בין האיֿ תכונותיותהשלכ . אחר"אני"כמושא ההשלכה של,חלופי"אני"יכולה לשמש כ לא התעצב עדיין באופן המבחין בין"אני"של החי על הדומם מראה כי ה דית איננה ממומשת בהצלחה כל עוד לאהשאיפה לשליטה מיָ . השולט לנשלט לא יהיה מנוכר למושאיו ויראה"אני"כל עוד ה,חד משמעית כזאתתהיה הבחנה ולו ) היא הופכת,הבובה מקבלת סוג של ערך מיוחד במשחק . אותם כחלק ממנו הערך המיוחד הזה מאפשר לממש משהו שאיננו . טיש'לפ ( לזמן המשחק השליטה אולי איננה . לפחות באותה נקודת זמן,מתממש במציאות באופן אחר ההנאה מהמשחק כרוכה בכך . אבל עדיין יש בה כוח,כשליטה ממשית"היעיל" . במקרה זה לקבוע את טיב היחסים בין הבובה לבינו,ק ניתן כוחחֵשַשלמְ . השליטה הדמיונית בבובה אינה ביטוי של סאדיזם או לפחות לא סאדיזם גרידא יהשליטה הדמיונית מעוררת יחסים בין הסובייקט לבין סובייקט דמיונ הסובייקט מעצב,תחילה . הזהות ביניהם נשענת על עניין ארוטישאיֿ ; או מושא איווי שלו,אידיאל של עצמו,סובייקטיביות אחרת המגלמת אותו תה במער...
אל הספר