ז': האסתטיקה של ההלם: אמנות האוונגרד והמבעית

ה ט ר ג ימ ר יה 6 0 1 בט המימטי הנשלל כטראומהביצירה האותנטית חוזר ועולה ההי . רפלקטיבית כחיקוי של המציאותהמימזיסאדורנו אינו מפרש את . מכוננת תרבות המימזיס . אלא כפענוח של הבחירות ההרסניות של התרבות"עובדתית"ה שלילת ההיבט המאגי היא גם – היצירתי מופיע בתאוריה כבעל תוכן ספציפי תחת מחשבה על . לטבעשלילת החשיפה של שינוי מערכת היחסים בין האדם ייצוג של הטבע החיצוני או הפנימי מגיעה מחשבה התומכת בעצמאותו הכוחנית הוא עדיין מייצג יחסים אלימים,אך בהיותו לכאורה עצמאי . של הייצוג . המכוננים את התרבות כאן כאקטתהחזרה של המודחק כחזרת ההיבט המאגי של האמנות מתפרש מובנת – כהטמעה טכנולוגית – יביות בעולםהטמעת הסובייקט : רפלקטיבי ונטילת יסודות,כטוטליות של כוח שהאדם הפרטי איננו יכול להתגבר עליו הטמעת הסובייקטיביות כאלימות מיומנת מובנת . החיים בה היא הדבר המרכזי הטכנולוגיה – בכך מתבטאת כאן הקטסטרופה . כסירוס עצמי,כשלילה עצמית אותו כוח עצמו עשוי גם . מוותהשל יצרולה להופעתכאלימות מיומנת מובי עלגםכלומר שהעדות לכוח הממית מצביעה,כאוטופי,להופיע באופן מנוגד התמדת המאגיה באמנות מביעה את הכוח . אפשרות לשימוש אחר באותו כו...  אל הספר