ג. האשליה המטפיזית: העולם

א ל י ש י י נ פ לד ח ר י ת ד ב ר מ א תא 6 8 המטפיזיקה אינה אלא מקרה פרטי, ביטוי אחד מני רבים, של יחסנו ) המשובש, המושהה ( לממשי . זו אשליה, לא פחות ולא יותר . וכך, כמו הדעות ״ חושף את מעבר לטוב ולרוע בחלק הראשון שלש – ניטשה לפניו 7 הקדומות של הפילוסופים״ רוסה משתמש בכוח של יריבו נגדו, שכן – באופן מסורתי האשליה מאפיינת בעיני הפילוסופים את דעותיהם פילוסופים, של ההולכים בחושך, של ההמון . וזו-השקריות של הלא ו, כמו בעבור ניטשה לפניו, הרדיקליות של הביקורת של רוסה : בעבור לא – פית מקובלתפילוסו- הפילוסופים אינם טועים ) שזו ביקורת פנים לראות מספיק טוב ( אלא הם משלים את עצמם ) שזו ביקורת רדיקלית, הם – , שורש ( radix מלשון radical דהיינו כזאת היורדת אל השורש ) ים מקוריים של רואים טוב, אך לא רואים מה שהם רואים ( . וכך, בניתוח חת פילוסופים וקריאה חדשנית של ההיסטוריה של הפילוסופיה תוך הז הדגש, רוסה מאפשר לנו לקרוא מחדש, מתוך הפרספקטיבה ) הביקורתית ( של הממשי וכפילו, לא רק את המטפיזיקאים הקלאסיים ) כגון אפלטון, ״המתיימרות לדחות כל מטפיזיקה דקארט או לייבניץ ( אלא גם את אלה ״ ( , דוגמת הגל או מרקס . רו...  אל הספר