מ ו ק ס מ י � ו ה מ ו ט ר ד י � ה 200 , הקלסית ה כגו� האסכול ) בפרק זה אטע� כי התפתחות� של אסכולות חדשות , ע� זאת . יכולה להיטיב ע� הפסיכואנליזה ( ולוגיית העצמיהקלייניאנית ופסיכ כינונ� של אסכולות חדשות הוא משימה ,בעיד� הפוסטמודרני שבו אנו פועלי� שנקראת ) הפרדיגמה הפוסטמודרנית בפסיכואנליזה . קשה עד בלתי אפשרית קונסטרוקטיביז� דיאלקטי או הפסיכולוגיה של ,לעתי� אינטרסובייקטיביות איננה מעוניינת ואינה מנסה , יחסותיתי המיוצגת על ידי הגישה ההת, ( השניי� המתיימרת להתאי� , נוספת של נפש האד� "אמתית" עוד לכונ� תאוריה . ג� איננה מחשיבה את עצמה לאסכולה עצמאית ו , למציאות האסכולות של , אישיתֿ הבי� ו , הקלסית ה עוד אטע� כי מייסדיה� של האסכול , פֵיירְ @ ֶר� , @ ִי�� , והאסכולות של קליי� ,פסיכולוגיית האגו ו פסיכולוגיית העצמי מפני שכל אחד מה� האמי� ,ויניקוט ואחרי� לא היו פוסטמודרניסטי� הפוסטמודרניז� . שהתאוריה שלו תואמת את המציאות ולפיכ� היא אמתית מעמיד את הפסיכואנליזה בפני סכנת ,א� אינו נתמ� בגישות נוספות , לבדו לא תוכל , " אנליטיקאי� היודעי� את האמת " לא יהיו מספיקא� . ות התרושש הפסיכואנליזה לייסד אסכול...
אל הספר