א ת י ק ה ש ל ה ה ב נ ה ה ט י פ ו ל י ת ה 176 המרחב הפוטנציאלי כמקום הדיאלוג תואר תהליך הצמיחה וההתפתחות,דרך הטיפול ברעיון המרחק,בחלק הקודם בחלק זה . תוך דגש על תרומתה החיונית של האם , של התינוק על פי ויניקוט אבחן את הנושא תוך התמקדות ביחס שבין הסובייקטיבי והאובייקטיבי בתפיסת . התינוק וביחסי הגומלין בין התינוק לסביבתו ו של ויניקוט מתבטאת בכך שהוא מציג את האדם כבעל מורכבות חשיבת במארג של ( ועוד לפני כן ) בה בעת כמי שנמצא מרגע הולדתו ו,עצמי מבודד מגלים תמיד, כשמנסים לתאר תינוק : " ויניקוט כתב על כך . קשר עם סביבתו במהותו הוא : התינוק אינו מסוגל להתקיים לבדו . תינוק ועוד מישהו שמתארים אלא שכפי שתואר ( . 17'עמ, [ 1957 ] ,2004 ויניקוט " ) כת יחסיםחלק ממער הוא חי . עוטף אותוה ( האם ) בתחילה התינוק אינו מכיר במצע הסביבה ,קודם ,רק בהדרגה . לפיה הסביבה נתונה לשליטתו המאגית ש, באשליית חוסר נפרדות מתפתח כסובייקט,ח מהאשליהכ התינוק מתפ , ובהנחה שהסביבה מותאמת אליו ולומד להכיר במציאות החיצונית ובכך שהינו חלק ממערכת יחסים הכוללת בני . נוספים אדם עניין ההתפכחות מהאשליה קשור לשאלת היחס בין מה שנתפס אוב...
אל הספר