303מיתוסים, חלומות וגבולות השפה – "חיים שאחרי המוות" 3 האחרונה ; זיהויה של הנפש עם מודעות האגו, כתב, וההנחה כי לא מתרחש כינון של הסובייקט עד לרגע שבו הוא מודע לעצמו, הינה טעות נפוצה ; שיח בין האגו המודע- מנקודת מבטו, באוטוביוגרפיה של יונג מתקיים רב ( הלא מודע ) מטפורה שנייה ( , שאחראי Self ורה אחת ( , לבין העצמי ) ) מטפ 4 על השינוי והטרנספורמציה של הנפש ; אולני, כמו יונג, סבר כי בכל אדם ( : personalities מתקיימים, באופן סינכרוני, שני מימדים של אישיות ) , שנעה נפרדת, באופן שאפתני ב"אובייקטיבי", באור היום 1אישיות מס' , שנותרת יציבה ובלתי מובחנת ב"חשיכה 2 ל עולמנו, ואישיות מס' ש 5 הסובייקטיבית חוצת הדורות" . עולה כי המאבק זכרונות חלומות מחשבות מההקדמה שכתבה יפה ל המתחולל בין חשיפה לבין הסתרה לא הניח ליונג עד לימיו האחרונים : "עד הסכמתו לבין סירובו . יום מותו", היא כותבת, "עמד בעינו הקונפליקט בין 6 תמיד נותרה איזו שארית של ספקנות, בושה בפני הקוראים המיועדים" . קרב מתמיד-אכן, קריאה רציפה של פרקי האוטוביוגרפיה חושפת מעין דו רוחני ; הפיצול שבין הסובייקט- בין המדען האמפירי לבין הסובייקט האמוּני...
אל הספר