על נצחיות הנפש במזרח ובמערב – ה"בארדו טודול" versus "פיידון"

255 השפעות מזרח-אסיאתיות והפרשנות הפסיכולוגית ל"ספר המתים הטיבטי" הפיזיים,והאירועיםהחושיםהגוף,שלעולמםהואהאחדמימדים : נגיש רק לתודעה בתנאי שזו מצליחה – יותר הגבו המגדיר תחום – והאחר 117 להתנגד לפיתוייהם של החושים . דבריו של סוקרטס על הצורך בשיטה , פיידון חדשה שתדגים את היחסים בין התודעה למציאות, כפי שמוצגים ב הסיבה אינם מביאים אותו לנטוש את תקוותו המקורית כי התודעה היא ן, הדיאלוג חסר טיעון שלם ומספק ; מכא תהמחוללת את האמת על המציאו – שיוכיח כי הנפש אינה רק דומה לאידיאות ) בטרמינולוגיה יונגיאנית לארכיטיפים ( , אלא מחוללת אותן ; עם זאת, לאורך הדיאלוג סוקרטס מעלה מספר טענות שכל אחת מהן אנלוגית לאידיאות הינדואיסטיות מקיימים יחסיםובודהיסטיות ; כך למשל הוא מציע כי הלידה והמוות הדדיים ומשלימים וכי הנשמה המתגלגלת מחדש נושאת עקבות של קיומה הקודם ; כמו אידיאות נטולות גשמיות, מספר סוקרטס, כך הנשמה בתפקידה כתודעה היא אובייקט של ידע . פיידון הרציונליות המאפיינת את טיעוני ההוכחות לאלמותיות הנפש ב של אלמנט אֵמוּנִי לטקסט ; אכן, המוות עלאינה מייתרת את הצורך בצירופו הוא אירוע פיזי שאינו מכחיד את הנשמה, א...  אל הספר
כרמל