געגוע אל המוחלט 102 דומה הדבר, כותב דרוב, למחשבה הקדומה על "כוכב הבוקר" ו"כוכב הערב" שנתפשו כרחוקים זה מזה עד לרגע שבו נתגלה כי למעשה מדובר ( . כפי שקוטבי הניגודים Venus ונוס ) – בנִראות שונה של אותו כוכב מנלית, הרי זו אשליה לחשוב שרדיפה אחרית אך זהים נוּמרוחקים פנומנל אחד הקטבים תעלים או תאיין את קיומו של הקוטב האחר . תפישה זו מקבלת משנה תוקף עם העמקתה של התובנה כי האיכויות מוגדרות האחת לא – האור – על ידי ניגודה ; לולא התקיים חושך בעולם הרי שגם ניגודו , ומכאן לא האור ולא החושך היו "דבר" בעולם . יכול היה להיות מובחן יונג משמשות כבסיס לאידיאה / הספקולציות המטפיזיות של פילמון 102 ( coincidence הפסיכולוגית שלפיה העצמי הוא "צירוף מקרים" ) של ( נפשית מתאפשרת רק כאשר wholeness ) כוליות ניגודים ) או הפכים ( וכי וון ומודע, אינטגרציה בין זוגות הסובייקט מצליח להשיג, באופן מכ בין הצל שבאישיות . שמירתל הקטבים, לאמור, אינטגרציה בין הפרסונה המרחק המנטלי מצמדי הניגודים לעולם אינה מתאפשרת באופן מלא, אלא שלשיטתו של יונג די בפיתוחה של מודעות המאפשרת את זיהויה של ך דחייתו של הקוטב האשליה האינהרנטית לרדיפה...
אל הספר