האור בה יחולו הדברים האמיתיים" ( 75 ) . הוא מגיש לה מתנה, נדן אדום לסיכות . אך במקום להודות לגבר או להתייחס אל הקשר הזוגי ביניהם, היא "שמתהו בארנקה ושבה לסיפורה" ( שם ) . כלומר, האישה אינה ממהרת להתפנות או להתרגש מהמחווה הגברית . יתר על כן, היא אינה תמימה - היא שמה את הנדן ישירות בארנק, סמל לאיבר המין הנשי, ומכך משתמע שהיא בוחרת במיניות המוצעת לה 29 בעיני יהושע, היא הייתה תמיד אחרת מכולן ( 76 ) על ידי הגבר . והוא חש עוגמת נפש קשה על אי הצלחת הקשר ביניהם : "מהו אשר בוזבז מלוא חופניים . וכיצד לא ידע [ . . . ] כיצד הנחתי לך להיעלם" ( שם ) . פוזיציה זו חוזרת אצל זבולון לייפציג ( גיבור "שם חדר החדשות" ) ואצל מוסיק ( גיבור "ליוויתי אותה בדרך לביתה" ) , וכמו כל הגברים המשתוקקים והחרדים, החוששים לאבד את האישה עם התפוגגות הקסם הראשוני, גם יהושע מבקש ממנה : "חוה, אינני רוצה לשוב ולאבדך" ( 79 ) . בצורה דומה מאוד מתואר גם ברונו, גבר מעברה של אריקה, בסיפור "טיול לפנות ערב" . אריקה חוזרת על דברי ברונו, שחרף הזמן הרב שחלף, "מרחוק יכירני [ . . . ] הן אין 30 אדם מלבדי" ( 93 ) . בנובלה "לב הקיץ, לב האור...
אל הספר