118 מנשה כהן או לעזוב . ככל שהנרקיסיסט בתפקיד בכיר יותר הנזקים והתהודה של מעשיו והתנהגותו גדולים יותר ( 1993 , Symington ) . כשהוא נפגע הוא יכול לחולל מהומה רבתי בסביבתו, במשפחה, בארגון או בקהילה . זו הסיבה שסימינגטון סבור שנרקיסיזם הוא המקור לכל הפרעה נפשית, כתגובה לתסכול ולכאב שנוצרים כשהאהבה העצמית נפגעת . כשתהליך זה יוצא לדרך, החלק הפגוע והמרוכז בעצמו, העצמי הגרנדיוזי, יוצא למתקפה ומשבש את התהליכים הנפשיים באחר ובעצמו, והתוצאה היא שרגשות אמיתיים מוחלפים ברגשות כוזבים ונוצר כאוס . אריך פרום ( 2010 / 1975 , Fromm ) מתאר את הנרקיסיסט כמלא בעצמו, ומסביר שגם משפחה יכולה להיות כזאת, אפופה בהאדרה עצמית . גם עם, מתברר, יכול להיות באותה העמדה, שהעם שלנו הוא נעלה מכולם, או הדת שלנו . אין הבדל גדול בין נרקיסיזם של הפרט לנרקיסיזם של הקבוצה, שמחולל את התופעה של שנאה דתית ולאומנות . הנרקיסיזם הקולקטיבי מאפשר לאנשים לקבל תיקוף מהקבוצה מבלי להרגיש או להיחשב משוגעים . וככל שאנשים עניים וחלשים יותר, נרקיסיזם קבוצתי נותן להם אפיק להרגשה טובה יותר וערך עצמי גבוה יותר . כתבתי על התופעה של היחסים בין מנ...
אל הספר