100 מנשה כהן משתנה, המוכיחה שישנם אנשים כמוני, שאין הצדקה לדבוק בפורטרט ששורטט פעם בנסיבות היסטוריות פוליטיות, כשהייתה זרות עם האחר שהוא לא כמוני . נבחן לדוגמה מה זה להיות "מזרחי" בארצנו, דווקא כי זה מורכב במיוחד . נולדתי בבגדד ועליתי ארצה ב- 1950 . מתוך ארבע רוחות השמיים נולדתי במזרח, אז אני "מזרחי" בתוקף השייכות הגאוגרפית שלי . באופן דומה נולדתי יהודי, אז בתוקף השייכות הדתית של אימי אני יהודי . אלו הם מאפיינים של זהות שיוכית . לא אני בחרתי בזה וגם לא בזה, אבל גדלתי פה, במדינת ישראל, אז אני גם ישראלי בתוקף היותי אזרח במדינת ישראל . אני גם בן ואני אח ואני הורה, כלומר בבעלותי תפקידים שונים שגם הם מגדירי זהות שלי . מכל זה נשאר בקלישאות התרבותיות רק "מזרחי", אבל גדלתי פה וקראתי מהספרות העולמית ורכשתי השכלה, חברים ממוצא אתני שונה וזו ארצי ומולדתי, אז מה משמעות הקביעה שאני "מזרחי" ? בתודעה התרבותית השטחית, להיות מזרחי זה להיות במלכוד שלהבנתי נובע בעיקרו ממה שמוכר כ"הזדהות עם התוקפן" ; בהקשר זה הכוונה היא שמזרחי שמזדהה עם החברה והתרבות השליטות ומשתלב בהן יכול להיות מותקף על ידי נציגיהן . הם ...
אל הספר