208 אילנה לאור בפרק אפַתֵח את כוונתי במונח חופש פסיכואנליטי ואפרט מה אני כוללת בתוכו . פרק זה הוא אולי מופשט יותר מהפרקים האחרים, אך כולל דוגמאות קליניות רבות . * * * בפרק זה אציע המשגה של תנועה בשדה הטיפולי שאכנה אותה 12 אני מציעה לראות את החופש הזה כמסע "חופש פסיכואנליטי" . שהמטפל בגישה אנליטית לוקח על עצמו . מהו, אם כן, חופש פסיכואנליטי ? התיאוריה ההתייחסותית מלמדת אותנו שהמצב הקליני הוא שדה שנמצא בתנועה מתמדת ( , Baranger and Baranger Bromberg , 1998, 2006, 2011 ; Davies , 2004 ; 2008 ) , גם תקיעות היא סוג של תנועה בשדה . השדה מורכב מכמה אלמנטים : האנליטיקאי, המטופל, האינטראקציה ביניהם, מה שהם יוצרים יחד והעולם הסובב אותם . לפיכך, לשדה שהם יוצרים יחד יש השפעה על שניהם . משימתו של האנליטיקאי היא לפגוש את המטופלים שלו בתוך השדה הזה . כדי להתחיל את מסעו אל השדה האנליטי, כדי להיות מסוגל לפגוש את המטופל שלו, האנליטיקאי צריך להערכתי להיות קרוב לעצמו . המצב הקליני יוצר חוויה מסקרנת וייחודית, שעוצבה על ידי שותפי האינטראקציה והקשרים המורכבים ביניהם : עולמו הפנימי של המטפל משפיע על השדה, בעו...
אל הספר