בענייו הרגישות אעיר שתי הערות הדסה ציטטה את טבנקין . עם כל הכבור לטבנקין, הוא אמר "מקצועות לחברות" . וכאן מתחילה הבעיה ישנם מקצועות שהם ל ח ב ר ו ת . אך אני אצטט מנאום אחר של טבנקין, שאיך מרבים לצטטו, ושם כתוב שבוודאי שאנחנו בעד שוויון בעבודה ופתיחת הזדמנויות לאותן חברות שלא תהיינה עסוקות בשירותים . כלומר, באופן טבעי זה מה שהן צריכות למלא . . . ההערה השניה מתייחסת לגישה שאשה אינה יכולה לעבוד בתחומים אלה ואחרים כי יש לה ילדים . כלומר, הילדים הם ילדיה של האשה ולא של שני בני הזוג . כסוציולוגית אסתכל בדברי על הקיבוץ כמו על כל חברה אחרת, ואנתח את בעיות ההווה והעתיד כפי שאעשה זאת ביחס למעמד הנשים בחברות אחרות . אתחיל בחיוב הגדול הקיים בהווה ואתייחס אליו משלושה היבטים של נושא השוויון : א ( בקיבוץ, הנישואין אינם מביאים את האשה לתלות כלכלית, כפי שקורה ברוב המקומות בעולם . יתרה מכר בקיבוץ אחוז הגירושין אינו מהנמוכים, ואחת הסיבות לכך היא חוסר התלות הכלכלית . אני רואה חיוב בכר שלא קיים הצורר לשמור על נישואיו בגלל תלות כלכלית . ברוב המקומות הילדים נשארים עם הנשים וכר גורמים הגירושין לירידה חד...
אל הספר