יורי שטרן: אנטישמיות מלמעלה למטה

קראתי ב"כותרת ראשית" את המאמר על ארגונים המטפלים ביהדות ברית­המועצות . דורית עופר ואנוכי השתתפנו עם מחבר המאמר ביום עיון באלון שבות, וחזרנו יחד עימו לירושלים . הבחור הזה היה נרגש, והתרשמנו שיום העיון השאיר בו רושם . אר מה מצאנו במאמרו ? רוח קרה של הסתכלות מרחוק וזלזול . אחרי המאמר, המספר על ארגונים שונים המטפלים או מנסים לטפל בבעיית יהודי ברית­המועצות, הופיע ראיון עתונאי, ומי המרואיין בו ? כתב "זו הררר", עיתון של רק"ח במוסקבה ! ! ! דמיינו לעצמכם שכותב מאמר על מדיניותה הכלכלית של הממשלה, בו הוא מראיין, למשל, את גד יעקובי, יבקש, אחר כר, מדובר רק"ח להביע גם הוא את דעתו, כדי לאזן את התמונה . הרי לא יקרה כדבר הזה . פשוט, מפני שכל אדם יודע מהי "דעת" רק"ח ומי חושב במקום רק"ח . העובדה שאחרי המאמר הראשון שהעתון מפרסם בנושא זה, הוא נותן מקום לראיון עם כתב רק"ח, השולל לחלוטין את עצם מציאותם של פעילי עליה ומסורבים וכוי, מצביעה על ההתייחסות לנושא, התייחסות מרחוק ! דברים רבים מתרחשים בעולם ­ ועל כולם נכתב בעיתון, ללא כל יחס רגשי . והנה,אפילו אדם כמו הרצל רוזנבלום, עורך"ידיעות אחרונות", שבהחלט יש לו ...  אל הספר