כשהייתי בן ,12 הלכתי יום אחד ברחוב והנה שלושה בחורים צעירים, בגילי, יד הולך", ומתנפלים עלי במכות . אני מתקרבים אלי בצעקות : "הסתכלו, הנה ז י מציין זאת כתחנה בדרכו של אדם, שיש לה השפעה על הכרתו ועל זהותו . מילדותי ידעתי שאני יהודי, אך יותר מזה לא ידעתי דבר . "יהודי", וזהו ! כל ערכי המסורת היהודית שקיבלתי מהורי התמצו בדבר אחד שאסור לי להתחתן עם גויה . מסירת ערכים בצורה כזו בלי הסבר ובלי הנמקה מעוררת את הרצון למרוד במסורת יותר מאשר את הרצון לקבל אותה . כשגמרתי את לימודי בגימנסיה עם תחושה שאני יהודי ולא יותר מכך, עברתי ללמוד בסיביר . כאן עלי להזכיר שבריתהמועצות הינה מדינה ענקית ואי אפשר להשוות את אופיה של האנטישמיות ואת תנאי התפתחותה במקום אחד במדינה לאלה שבמקום אחר . בסיביר נתקלתי באנטישמיות שונה מזו שבאוקראינה ומולדביה . במשך הרבה שנים לא הרגשתי שם את האנטישמיות, עד שיום אחד שמעתי באוטובוס, תור יד" . זה הגיע לי בפתאומיות, מריבה בין שני אנשים, אחד אומר לשני : "אתה ז י כאילו הזכירו לי דבר שקרה לפני הרבה זמן, וגרם לי לחוש שחייתי עמו כל הזמן . למחרת התעוררתי ושאלתי את עצמי : מה אתה יו...
אל הספר