ההרגשה הכי משמעותית שהיתה לי בעת קריאת הספר היתה יופי ! מדברים עלינו, על החיים שלנו, על הקשיים שלנו . הלל הציג אותי כפעילה במדור לשוויון המינים בתק"ם ואכן בכך אני עוסקת . בתנועה הקיבוצית כחמישים אחוז נשים ואת הספר כתבה אשה, אר בסדר היום פה יש מנחה וכל הדוברים חינם גברים . והרי צריכה להיות כאן גם אשה . כשקראתי את הספר "קיבוץ מקום" מצאתי בנושא האשה ניסוח בהיר ויפה של חברה שלא הניפה את הדגל אז ) נדמה לי שאיננה מניפה אותו גם היום ( . כשקראתי את הספר, שמתי פתקאות בכל מקום שיש בו משהו בנושא שבו אני עוסקת . העובדה שנושא זה מופיע בספר הרבה ובבהירות, מעוררת שוב ושוב את השאלה : איר אנחנו נשארים אדישים, שקטים ומקבלים את המציאות הזאת וממשיכים הלאה ? בעיני זר . דבר משמעותי בחיינו בקיבוץ . אקרא מן הספר את הקטע הבא : "האמת היא, שאני לא רואה איר הייתי מוצאת לי מקום בתור הקיבוץ יום יום . אין לי פה מה לעשות . זו באמת הבעיה של האשה בקיבוץ . זו הבעיה הכי חמורה שלנו פה, אני חושבת . לפני כמה שנים עבדתי גם פה בעיתון המקומי ומר . שרציתי אז לעלוות יותר מכל הוא, להעלות לתודעה של הציבור, ושל הבחורות במי...
אל הספר