המשותפת שלנו כחברי הקיבוץ, איו זה מנותק מנסי ווהחי י ם האישי של כל אחד מאתנו . לצורך זה, אני רוצה להביא אילוסטרציה מה & פר של איטלו קאלוינו, שיצא בתרגום עברי בשם "הערים הסמויות מעיו" . * ישנה בספר שיחה ביו החאן הדמיוני, קובלאי חאן לביו מרקו פולו, איש ונציה, המתאר לו לפחות 55 ערים או ביוגרפיות של ערים שונות . כאשר החאן מבקש ממנו לחזור ולתאר עיר חדשה, "חוזר היה מרקו לספר ולמנות שמות ומנהגים ודרכי מסחר של הרבה ארצות . הרשימה שבפיו" וזה בהקבלה לקיבוצים, כמובן "נדמתה איו סופית, אלא שהפעם בא תורו להיכנע . כבר הפציע השחר כאשר אמר : מלכי, כבר שחתי לר על אודות כל הערים שאני מכיר" . אמר החאן "נותרה עוד אחת שעליה אינך מדבר לעולם . מרקו הרכין ראשו . ונציה אמר החאן . מרקו חייר על מה אם כן חשבת שעה שהייתי מספר באזניר ? הקיסר לא הניד עפעף ובכל זאת מעולם לא שמעתי אותך מבטא את שמה . " ופולו אמר "בכל פעם שאני מתאר עיר" וכאן הייתי אומר : מדמיין עיר "אני אומר משהו על ונציה . כאשר, כדי שאוכל להבחין בטיבן המיוחד של הערים האחרות, נחוץ לי שאצא מנקודת מוצא של עיר הנשארת סתמית, מובנת מאליה . ...
אל הספר