בדרך כלל, אני נוטה להסכים שצריך רפורמות וצריך יותר פיקוח של הכלל . אבל אותי מעסיקה יותר השאלה השניה : האם אתה רואה זאת כמנוף לצמיחה ולהרחבת המשק ? אמרת, שאתה רואה את הרפורמה כתוספת למה שדובר פה על המשק השיתופי . אבל בהתחלת דבריו העמדת את הדבר הזה בספק . דיברת על המשק המשפחתי ועל החברות הציבוריות וההבדל ביניהם . אני חושב שיש התפתחות שונה מזו שאתה מביא בחשבון . ניקח לדוגמה את מה שקורה בחקלאות בעולם : אפילו בארה"ב אנו עדים להתפתחות שמשקים פרטיים, דווקא בענף שהיה במהותו משפחתי, עוברים לבעלות של חברות ביטוח ובנקים . או כדוגמה אחרת : תופעה שעורכירין, או אפילו רופאים אינם יכולים לפעול כל אחד לחוד בתנאים ובדרישות שיש היום; אפילו במקצועות חופשיים נאלצים להתארגן בצורות שונות או בבעלות של פירמות פרטיות או התארגנות שיתופית כלשהי . אנחנו רואים דווקא התפתחות במובן זה שונה בכיוון אחר . אבל השאלה המתעוררת כאן, השאלה העיקרית שעומדת היום בפבינו והיא אינה חדשה אלא רק הוחרפה עלידי המשבר הכלכלי, היא אחרת : מי כאן הנושא לפיתוח המשק בארץ ? השאלה הציונית היתה אמנם משולבת אצלנו בשאלה הסוציאליסטית, אבל בתוכ...
אל הספר