לכו, זו התרגשות גדולה בשבילי להיפגש לשעה קלה עם אנצו, כפי שנפגשנו כאן, היום . הלב מלא והזכרונות גודשים והצבעים, הצבעים היום מתרגמים מוסיקה לצבעים . יש טונים שאפשר לציין אותם בצהוב, באדום ובכחול, בכל צבעי הקשת . ואני נפגש עם אנצו כולו בורק, כולו צבעים, כולו בלתיצפוי, בלתי מחושב, כולו חשמל ומחשמל, פרפר של גןעדן על שלל צבעיו . כך היה בתוך הציבור שבו חי לא כל שכן היום . מה זו מחט מגנטית ? זו שהצפון שלה הוא אוברןהעם, אובדןהאדם . היא רוטטת * לא חדלה להצביע על הכיוון שממנו עולה האבדון הפאשיזם על כל גילוייו, כר אנצו הגדיר זאת בשפת הימים ההם, אר הוא העמיק מעבר לזה . וכבר הוזכר הדבר מוחו הפילוסופי, גאוניותו האינטלקטואלית, העושר הנלתירגיל בשפות ובתרבויות שהוא ספג ועיבד בתוך המעבדה הענקית הזו, הבלתינדלית . והוא חי ומהלך על שפת הריהגעש, כל חייו . עולה מתוך מכורתו היהודית האיטלקיתהרומנית ונבלע בתוך התופת . מיפגשים רבים עולים בזכרון, עור בטרם המלחמה . לפי עצתו ותביעתו, באתי להחליף אותו בגרמניה הנאצית, כשלוש שנים אחרי עלייתהיטלר לשלטון . אנצו סרני שליט עליון . מה עוד ? האדם היה...
אל הספר