לא עברו ימים רבים והיטלר ערך את מצעד הנצחון סלו בפריס . במלחמת העולם השניה היה סרני מן הראשונים שהתגייסו לצבא הבריטי, אמנם לתפקיד מיוחד : הוא חקר שבויים איטלקים ושידר ברדיו תעמולה אנטיפאשיסטית המכוונת אליהם . לצורר מילוי תפקידו נתנו לו הבריטים תעודות מזויפות על שם אחר . לאחר שנה וחצי בתפקיד רצו הבריטים לסלקו . הם לחשו באוזני המשטרה המצרית שהוא נושא תעודות מזויפות ועל כר השליכוהו לכלא המצרי . רק לאחר שבועיים בהם שבת שביתתרעב ובהתערבות משה שרת, שוחרר ושב ארצה . ראינו אותו בשובו, חיוור וחלש מן הרעב אר רוחו איתנה . השליחות הבאה לא איחרה לבוא הפעם לעירק . ארץ זרה לו, את שפתה לא ידע ולא הבין, מנטליות שונה לגמרי מזו של היהודים שהכיר, אר איו משימה שסרני לא יקבל על עצמו וכמה שאפשר יותר מהר, כי הצלת יהודים היתה מעל לכל, גם מעל החיים . שום דבר לא עיכב אותו . בשנות החמישים המוקדמות, בעיסוקי בקליטה לקיבוץ, נזדמן לי להיפגש עם רכים מיהודי בבל . כשהזכרתי את השם סרני אורו עיניהם . הם נשאו בליבם את חסד אותם ימים בהם זכו להיפגש איתו . הוא זקף קומתם והאיר את חשכת גלותם, בגלות ערב . דיברו עלי...
אל הספר