הוא הצליח להרגיז את חיים גרינברג, שהיה המנחה האידיאולוגי של התנועה . גרינברג היה פילוסוף גדול שבסופו של דבר התבטא באנחה . כלומר, הוא ידע את כל התשובות לכל הבעיות אבל לא ידע את החלק המעשי . אנצו הרגיז אותו, מפני שהיה פילוסוף לא פחות ממנו אבל עם מסקנות מעשיות . ) לימים, גרינברג הצדיק את עצמו ובמאבק הגדול להקמת המדינה היה שירותו כביר, כר שאיו לומר שגרינברג היה רק פילוסוף ( גרינברג גם לא חזה את התפתחות העניינים באותה הצורה שאנצו חזה אותם . אנצו היה תמיד הראשון שהגיע למשרד . הוא היה מגיע בשעה שש ועד שאנחנו הגענו, בשבעוחצישמונה הוא כבר קרא את כל ה"ניויורקטיימס" ואמר שהוא יודע את הכל . עשינו לו מבחנים הוא צדק . הוא ידע . הוא קרא . הוא היה פרגמטי מאד . לא היה לו יחס מיוחד למגבית ההסתדרות, אבל מגבית ההסתדרות מימנה לו שורת הרצאות והוא דיבר למען ההסתדרות, למען המגבית . כר הוא עבר את כל ארצותהברית והירצה וסיפר, ובכל מקום רכש לבם של אנשים ומצא את אנשיהמפתח . למזלנו החליט אנצו שצריר ליצור קומונה, שהיו בר . אנשי המרכז, אנצו והילדים . אוכל, כמובן, לא היה די, ואז למדנו לאכול גם אוכל איטלק...
אל הספר