ההעמקה הפילוסופית באה בהבשעה ששאל את עצמו את השאלות הגדולות של אמונה, של דת ובמובן הרחב ביותר : התעניינותו ביהדות . בזה אין די . בו בזמן גילה גם את הציונות, את הציונות המעשית, כפי שאף אדם אחר באיטליה לפניו ומותר גם לאמר : אחריו, לא העמיד אותה בפני עצמו בשלמות כזו . ציונות כזו, התובעת מעשה והגשמה, מיידית ואישית . אם כן, בדבבד עם כל הנאמר עד עתה, הפאשיזם אינו חדל מלתפוס מקום חשוב מאד בחייו . הוא בין הראשונים במערכת העיתון "סטודי פוליטיציי" . הוא הראשון שמעמיד לדיון את הבעיות האידיאולוגיות של האנטיפאשיזם, ועמו קבוצת האנטי פאשיסטים המפורסמים, שהמשיכו אחרכך את העבודה הזו, חלקם בצרפת וחלקם בארצותהברית . היתה בו עקביות בלימוד בעיות הפאשיזם העולה . הוא לא היה מעונין דווקא בצד הפוליטיהמעשיהמיידי ) אם כי גם לזה הקדיש מזמנו ( , אלא בהשלכות ההתפתחות הזו . היא ראה את הנופים המחרידים של התנוונות ושל בלבול, נפתחים מכל צד . ועם כל זאת המשיר גם בפעולתו הציונית עד לעליה ובלימודיו להרחבת הרקע היהודי שלו . אנצו לא הרגיש כל סתירה בין פעילותו הציונית לפעילותו האנטיפאשיסטית ) אם כי מעט מאד ידעו ע...
אל הספר