חבריו וחניכיו, שנקטרו אז, בעת איסוף החומר לסיפור חייו, ושנמשכים עד היום הזה . וגם משום שנשארתי מאז אותו נסיון ראשון של "השליח", נאמנה ) עם הפסקות ( לכתיבה ביוגראפית . לכן עלי להתחיל במקום שנפסק הספר . במכתבים ובפניות שנתקבלו אחרי צאת "השליח" לאור, מאת אנשים שהיה להם מה לספר ומה להוסיף לאישיותו של אנצו, שלא הגעתי אליהם ולא ראיינתי אותם . מעשיות ואמרות, פרטים קטנים ) כמו על משחק קפיצה מעל "סוסים", דהיינו מעל גבות חברים, שהיה נהוג בראשיתה של גבעתברנר ושאנצו הצטיין בו למרות קומתו הנמוכה ( , פרטים שדי היה בהם כדי להוסיף עוד ספר ל"השלימ" . נתגלו מסמכים שנמצאו מאוחר יותר, כמו אישור למה שהיתה בעת כתיבת הספר רק הנחה, שאנצו הוחזר משליחותו בארצותהברית בהסכמת בןגוריון, בעיקר בגלל דעותיו כיום היינו מגדירים אותן "יוניות" ביחס לבעיה הערבית . אחרי צאת הספר הופיע אצלי דוד הכהן, שלא הבין כיצד לא באתי אליו לשוחח על אנצו לקשריו עם "סולל בונה" במסגרת שהותו בעירק . קצין איטלקי בשם מריו פליצרנ" חיפש בארץ עקבות קצין יהודי דובר איטלקית שהיה יחד איתו בקורס לצניחה שנערף בדרום איטליה באפריל 1944 . אמנם הוא...
אל הספר